ד"ר לירון אמדור, חוקרת במכון דש"א ובמכון יסודות, בכנס ההשקה שנערך ב-9.12.19.

מתוך דבריה:

"אני מופתעת שאין תכנון אסטרטגי של אספקת מזון בישראל. למעשה, מרבית היבטי החיים שלנו הם כן מתוכננים ברמה אסטרטגית כלשהי בישראל. אם אנחנו מדברים על מגורים, על דיור, על תעסוקה, על תנועה, על אנרגיה, על מים – לכל אחד מההיבטים האלה למעשה יש איזושהי תכנית אסטרטגית ברמה כזו או אחרת, מחייבת, מנחה...

אבל מישהו ישב שם וחשב על זה. ובכל מה שנוגע לאוכל – זה לא קורה. אנחנו לגמרי נמצאים במקום שבו: כן, הדברים יסתדרו מעצמם. השוק ידאג לזה. אף אחד באיזשהו מקום יושב ואומר: 9 מיליון אנשים, מה הם צריכים לאכול? ומאיפה זה יגיע? והאם המקומות שמהם זה מגיע כיום זה המקומות הטובים ביותר? האם הם מקבלים את המזון שהם צריכים לקבל? או שהם אוכלים דברים שבסופו של דבר יגרמו להם לחולי ולבעיות בהמשך הדרך שגם הן יתגלגלו אלינו ולמערכות הציבוריות שלנו? ומה יקרה בעוד 20 שנה כשנהיה 15 מיליון אנשים? מאיפה אז נקבל את האוכל שלנו? מה אנחנו צריכים לשמור כדי שעדיין נוכל להמשיך לאכול, שהמחיר יהיה סביר, שהמגוון יהיה סביר? נדמה לי שיש כאן איזושהי לקונה שהיא מאד גדולה ובאיזשהו מקום זה חבל, זה הפקרה של האוכלוסייה במקום החשוב ביותר, בצורך האנושי החשוב ביותר שיש לה... המחיר הנוכחי היום של איזשהו מוצר מזון באיזשהו מקום בעולם מושפע באמת מרגולציה רגעית, יכולה להשתנות, זה דברים שלסמוך עליהם שזה מה שיקרה גם בעוד 20 שנה – נדמה לי שעדיף להיזהר עם זה. עדיף שהשיקולים שלנו יתבססו על דברים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, שהם קצת יותר בני קיימא"