מאת: סמי פרץ

מכון מחקר חדש בשם יסודות, שהוקם באחרונה על ידי התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים וקרן כצנלסון, בחן את מהלכי הממשלה בהורדת יוקר המחיה בשנים האחרונות בשלושה תחומים - מחירי הבקר, הדגים ושימורי הדגים. הממשלה נכנסה לנושא לאחר מחאת קיץ 2011, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, שהמליצה בין השאר על פתיחת המשק ליבוא בכמה תחומים. זה למעשה מה שקרה ברפורמת השמים הפתוחים. הורדת מכסים היא צעד נכון, אבל חשוב לא פחות לוודא שהיא באמת מתגלגלת לצרכן.

לעתים קרובות, הדרך להתגבר על התנגדויות של השוק המקומי היא לפצות אותו על הכנסת מתחרים מחו"ל. זה מה שקרה במקרה של חברות התעופה הישראליות, שקיבלו סבסוד של כ-700 מיליון שקל בשנה מהמדינה למימון הוצאות הביטחון הגבוהות שלהן. בתחומי החקלאות המדינה מתמודדת עם קבוצת לחץ משמעותית, לא משום שהחקלאים עשירים במיוחד, אלא בשל התלות של המשק בתוצרת טרייה והצורך לשמור על שטחי מולדת באזורים מרוחקים. לכן, פתיחת שוקי הבשר והדגים לתחרות לוותה במתן פיצוי למגדלים.

לעומת זאת, שימור דגים (בעיקר טונה) הוא תחום תעשייתי שהערך המוסף בו נמוך ואין מאחוריו קבוצת לחץ, ושם הממשלה לא העניקה פיצוי או סבסוד לאיש. הורדת מכסים יכולה להתבטא בהורדת מחירים לצרכן וגם בשינוי טעמים (מעבר מקפוא לטרי, מנתחים נחותים למשובחים וכו'). המחקר של יסודות מצא כי אחת הבעיות ברפורמות האלה הוא מה שמכונה "חוסר הוליסטיות בשרשרת הערך", או בשפת בני אדם - כשהממשלה פועלת להורדת מכסים בענף מסוים, היא לא בודקת כיצד מתנהגים כל הגורמים הרלוונטיים - יבואנים, יצרנים, רשתות שיווק וספקים. התוצאה יכולה להיות שהורדת המכסים לא תתגלגל לצרכן, אלא תישאר אצל חלק מהשחקנים האלה.

זה, למשל, מה שקרה בתחום הטונה. הורדת המכסים גרמה לסגירת קווי ייצור ולהגדלת היבוא על ידי אותם משווקים. התוצאה היא שהמחיר לא ירד ובתקופות מסוימות אף עלה, אף שמחירו בעולם ירד. כלומר, הרפורמה הפכה יצרן מקומי ליבואן, ולא שיפרה את מצבו של הצרכן. בתחום הבשר יש הערכות שונות לגבי השפעת הרפורמה, שנובעת שנובעות מתקופת הזמן הנבדקת, המוצרים שנבדקו ושיטת המדידה. בעוד משרד האוצר קבע כי המחירים ירדו ב-7%–17%, בנק ישראל קבע כי הם ירדו רק ב-1%. בענף הדגים, משרד החקלאות מצא שמחיר דג אמנון קפוא ירד משמעותית בתקופת הרפורמה, אך מנגד היקף הייצור של אמנון מקומי טרי ירד - והמחיר לצרכן עלה.

הנתונים הסותרים והלא חד־משמעיים הם בעיה כרונית של רפורמות ממשלתיות: מקבלים החלטה עקרונית נכונה - פתיחת שוק לתחרות והורדת מכסים - מוציאים אותה לדרך, אך לא מנהלים מעקב מסודר ושיטתי שילמד על החסמים שבדרך אשר מונעים את הורדת המחיר בצורה משמעותית. הורדת מכסים היא צעד נכון, אבל חשוב לא פחות לוודא שהיא מתגלגלת לצרכן, ולא שימשה להתגבשות מחדש של הענף באופן שלא באמת תורם להגדלת התחרות.

למאמר המלא באתר TheMarker