צילום: אמיל סלמן
צילום: אמיל סלמן

"לא מיישרת קו עם המדינות המובילות"

המענה הכלכלי של הממשלה למשבר היה מאוחר, אומרים במכון יסודות, וקוראים לה להפנים את השינוי ולא לפחד מהשקעה תקציבית מסיבית ■ במקום מודל החל"ת, מציעים במכון לשקול סבסוד שכר - שייתן מענה גם למי שהיקף משרתם צומצם
פורסם בתאריך

מאת: אבי וקסמן

האם חבילת הצעדים הכלכליים שהציגה ממשלת ישראל להתמודדות עם משבר הקורונה מספיקה? על השאלה הזאת אפשר יהיה לענות כנראה רק לאחר המשבר — אבל השוואה בינלאומית מלמדת על נקודות תורפה במענה הישראלי למשבר הכלכלי, עוד לפני שמביאים בחשבון את יישום החבילה.

היקף החבילה הישראלית — צעדים בסך 80 מיליארד שקל שאמורים לצאת לפועל בתוך כשלושה חודשים, אם מקבלים את החשבון שמציג משרד האוצר — הוא חסר תקדים בתולדות המשק. למרות זאת, מנייר מדיניות שמפרסם השבוע מכון יסודות, עולה כי החבילה מפגרת אחר התוכניות הכלכליות במדינות מפותחות אחרות בכמה היבטים חשובים. בין השאר, טוענים במכון, התוכנית של ממשלת ישראל הוצגה בשיהוי. כמו כן, החבילה הישראלית מתבססת רק בכמחציתה על צעדים תקציביים, שבמכון יסודות מדגישים את חשיבותם — לצד צעדים תזרימיים, כגון הלוואות, ערבויות להלוואות ודחיית תשלומים.

בעקבות זאת, ישראל מדורגת חמישית מהסוף בין 25 המדינות שדורגו ב"מדד יסודות" — מדד שמציג נייר המדיניות, שאמור לשמש אמת מידה לאיכותן של חבילות הסיוע הממשלתיות להתמודדות עם משבר הקורונה. מכיוון שהתוכניות הממשלתיות עדיין לא הוצאו לפועל במלואן, המדד מתמקד בתוכניות בעת הצגתן.

היועץ הכלכלי דוד פרלמוטר, שחיבר את נייר המדיניות, כותב כי הממשלה בישראל "עדיין לא יישרה קו עם המדינות שבחזית המערכה" בכל הנוגע להכרה בכך שנדרשת פעולה מהירה — גם אם בעלות גבוהה מאוד — כדי למנוע נזק כלכלי ארוך טווח, ובכך שיש להנהיג כלי מדיניות החורגים מהארסנל האוצרי הרגיל.

לכתבה המלאה באתר TheMarker

Printer Friendly, PDF & Email