אין דבר שהממשלה רוצה להצליח בו יותר מאשר הורדת יוקר המחיה. זו הבטן הרכה שלה כבר מעל מעשור. אז מה היא עושה? "רפורמות". בעקבות המחאה החברתית החליטה הממשלה ב־2011 על הגדלה ניכרת של היבוא באמצעות ביטול הדרגתי של שיעורי מכס במגוון רחב של מוצרים, וב־2012 היא החליטה על הפחתת מְכסים ממוקדת בתחום החקלאות והמזון. הציפייה הייתה ברורה: הפחתת המכסים תגדיל את הייבוא, תייצר תחרות לייצור המקומי ותוריד את המחיר לצרכן.

שלוש מן הרפורמות הממוקדות שביצעה הממשלה בשנים האחרונות עסקו בשימורי הטונה, בבשר הבקר ובדגים. בשלושתן התמקד הצעד המרכזי בהורדת מכסים. והתוצאות? תלוי את מי שואלים. בבשר הבקר, נתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה ניכרת במחיר. משרד החקלאות מצא שהמחירים לא ירדו. משרד האוצר מצא שהמחירים ירדו ב־7%-17%, ובנק ישראל מצא שהמחירים ירדו ב־1%.

בדגים, נתוני הלמ"ס מציגים תנודתיות עם מגמת עלייה בשנים האחרונות. משרד החקלאות מצא שמחיר היבוא ורמות המחיר לצרכן של אמנון קפוא ירדו באופן משמעותי והמחיר של אמנון טרי עלה. משרד האוצר מצא שמחיר האמנון ירד ב־22%.

ובטונה? גם בו התוצאות אינן חד־משמעיות. הצלחה? כישלון? גם וגם.

למאמר המלא ב-mynet קיבוץ