1.1 מבוא
אחד הקשיים המהותיים בדיון בנושא חקלאות עירונית והמדיניות הנוגעת אליה הוא שהחקלאות העירונית כשלעצמה אינה מייצגת בעיה ציבורית במובנה ה"קלאסי". להיפך, היא מייצגת מגוון רחב של פרקטיקות היכולות לתת מענה לסוגיות שונות, מחיזוק הביטחון התזונתי, דרך הגברת הייצור החקלאי ועד חיסכון במשאבי מים וקרקע.
הפוטנציאל התיאורטי של החקלאות העירונית לצד הקושי להגדיר באופן מדויק את "גבולות הגזרה" שלה מביא לכך שהחקלאות העירונית נתפסת לא פעם, הן בעיניי הקהל הרחב והן בעיניי קובעי מדיניות, כ"תרופת כל" (Panacea) (IRP, 2021). מצב עניינים זה, שבו יש הרואים בחקלאות העירונית "תרופת כל" ואחרים הפוטרים אותה כטרנד חולף, מקשה לשרטט את היתרונות והחסרונות היחסיים שלה. חוסר בהירות זה מקשה בתורו על יישום מדיניות מובנית וקוהרנטית בהתאם למטרות וליעדים מוגדרים, ברורים ומדידים.
על מנת לתת מענה לחוסר הבהירות המתלווה לעיסוק בחקלאות עירונית אנחנו נדרשים לענות על כמה שאלות יסוד: מהי חקלאות עירונית? מה הם המופעים השונים שלה? ומה הם התועלות והחסרונות של כל אחד ממופעים אלה? רק לאחר מכן אפשר יהיה לברר האם, ואיזה אופן, כדאי לקדם מדיניות בתחום החקלאות העירונית בישראל.
1.2 מהי חקלאות עירונית?
השאלה הראשונה שאנחנו בוחנים היא שאלת ההגדרה של חקלאות עירונית, וליתר דיוק מהי ההגדרה המתאימה לצרכינו במסגרת עבודה זו. זהו שלב חשוב, שכן מטרת העבודה אינה סקירה תיאורטית, אלא יצירת כלי עבודה נוח, שיסייע להגדיר את "גבולות הגזרה" ולתרגם תובנות וידע מהעולם להקשר הישראלי. על מנת לעשות זאת, על ההגדרה לענות על שלושה קריטריונים מרכזיים: גבולות גזרה שהם רחבים דיים כדי לכלול מופעים שונים של חקלאות עירונית, אך לא רחבים מדי, כדי להימנע מגלישה למחוזות החקלאות הקונבנציונלית; שפה מושגית מקובלת בתחום, על מנת לאפשר לנו לתרגם תובנות וידע ממקורות שונים; ושפה ניטרלית, שאינה נושאת עימה מטען של הטיות ושיפוטיות בנוגע לחקלאות עירונית.
המושג חקלאות עירונית הוא חדש יחסית, והשימוש בו החל בשנות ה-90 של המאה ה-20 בחוגים מצומצמים באקדמיה. מאז, גופים וחוקרים רבים מתחומים שונים ניסחו הגדרות שונות למושג, תוך התייחסות למגוון רחב ולא אחיד של היבטים, מסוג הפעילות ועד לקנה המידה של הייצור.
אחת ההגדרות הנפוצות ביותר בספרות היא הגדרה מתחילת שנות האלפיים, שפורסמה במסגרת דוח של הIDRC- בנושא חקלאות עירונית. על פי הגדרה זו, חקלאות עירונית היא מלאכה המתקיימת במרחב הפנים-עירוני (intra-urban) או במרחב הסביב-עירוני (peri-urban, בקרבה המיידית של המרחב העירוני), וכוללת גידול, עיבוד והפצה של מוצרים חקלאיים (הן מוצרי מזון והן מוצרים שאינם מזון), תוך שימוש במשאבים אנושיים וטבעיים הנמצאים בסביבת העיר ((Mougeot, 2000. מדובר בהגדרה רחבה, אשר כוללת היקף גדול של שטחים חקלאיים (פנים-עירוניים וסביב-עירוניים) ורכיבים שונים של מערכת המזון, מעבר לייצור החקלאי עצמו (עיבוד והפצה).
ברמה הבין-לאומית, ההגדרה האחרונה והעדכנית של הFAO- (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) היא משנת 2022, והיא הוצגה במסגרת מסמך נרחב שפרסם הארגון בנושא חקלאות פנים-עירונית וסביב-עירונית. על פי הגדרה זו, חקלאות עירונית היא ייצור מזון ומוצרים חקלאיים באמצעות ייצור חקלאי ותהליכים נלווים, אשר מתרחשים בתוך ערים ובשטחים הסובבים אותן, מערבים שחקנים מקומיים ומשתמשים בעיקר במשאבים מקומיים על מנת לתת מענה לצרכים של האוכלוסייה המקומית, תוך שירות מספר רחב של מטרות שונות (FAO, 2022).
שתי הגדרות אלה, כמו הגדרות רבות אחרות של חקלאות עירונית, מתייחסות הן לשטחים החקלאיים בתוך המרחב העירוני והן לשטחים החקלאיים הסובבים את העיר. הכללת שטחי החקלאות הסובבים את העיר מרחיבה באופן משמעותי את היקף שטחי החקלאות הכלולים במסגרת ההגדרה של חקלאות עירונית. לדוגמה, במחקר משנת 2014 נמצא ש-60% מכלל שטחי החקלאות המושקים בעולם נמצאים במרחק של 20 קילומטר משטחים עירוניים (Thebo, Drechsel, and Lambin, 2014) (איור 2). בהקשר הישראלי, הכללת כל השטחים החקלאיים הסובבים את העיר בהגדרה זו מכלילה למעשה חלקים משמעותיים משטחי החקלאות בישראל תחת הכותרת של חקלאות עירונית (איור 3).
ההבחנה בין מרחב פנים-עירוני למרחב סביב-עירוני היא חשובה, שכן בדומה ליחסים אחרים במרחב, גם בסוגיית השטח אי אפשר לשרטט קו גבול מדויק בין סוגי המרחבים, ובמקרים רבים נכון יותר להתייחס למעבר בין החקלאות הפנים-עירונית לחקלאות הסביב-עירונית ולחקלאות הכפרית כאל רצף. עם זאת, במסגרת עבודה זו, הפרדה ברורה בין שטחים פנים-עירוניים לשטחים סביב-עירוניים היא חיונית על מנת לאפשר את צמצום גבולות הגזרה.
בהתבסס על סקירת ההגדרות הקיימות, ולצורך עבודה זו, נגדיר חקלאות עירונית כך: פרקטיקה להפקת מזון ומוצרים חקלאיים אחרים (ותהליכים נלווים נוספים), המתקיימת במרחב הפנים-עירוני ונשענת על משאבים אנושיים וטבעיים בסביבה זו, תוך מתן מענה למגוון רחב של מטרות וצרכים. הגדרה זו, למרות היותה צרה יחסית, עונה על הקריטריונים המרכזיים שהצבנו בכל הנוגע לגבולות הגזרה, שפה מושגית ושפה ניטרלית.
1.3 מופעים של חקלאות עירונית
גם כאשר מחילים על החקלאות העירונית הגדרה צרה יחסית, עדיין יש לה מגוון רחב מאוד של מופעים. היכרות עם המופעים השונים חיונית לא רק לצורך הבנת התופעה בכללותה, אלא גם ככלי מרכזי לחקר כלי מדיניות, תוכניות ורגולציות שונות בהקשר לסוג החקלאות העירונית שאותו בוחנים (FAO, 2022).
על מנת לנתח את התועלות והחסרונות של כל אחד מהמופעים אנו נדרשים, קודם כל, לייצר חלוקה ברורה שלהם. חלוקה טיפולוגית של חקלאות עירונית יכולה להתבסס על מגוון רחב של מאפיינים: מיקום גיאוגרפי, קנה מידה, מטרות, בעלות על הקרקע, היקף הייצור החקלאי ועוד (Santo, (Palmer and Brent, 2016; Van Veenhuizen and Danso, 2007. בדומה לצורך בהגדרה כללית מתאימה לחקלאות עירונית, גם עבור החלוקה למופעים אנו נדרשים לבחור חלוקה שתענה על הצרכים של עבודה זו בכמה קריטריונים מרכזיים: שימוש בשפה מושגית מקובלת בתחום, שמאפשרת תרגום תובנות וידע ממקורות שונים; מאפשרת לבדל תועלות וחסרונות של מופעים שונים; ופשוטה יחסית, שלא תכלול תת-חלוקות רבות מדי, שההבדלים ביניהן אינם מהותיים בהקשר למסמך זה.
ה-FAO בחר להתבסס על ארבע טיפולוגיות מרכזיות ורחבות: גינון ביתי (home-based (gardening, חקלאות עירונית קהילתית (community-based and other shared gardening), חקלאות עירונית מסחרית (commercial crop production, livestock and fisheries) וייצור חקלאי מוסדי (institutional food growing). חלוקה זו מתייחסת באופן רחב לשטחי גינון המוקמים על ידי ארגונים ומוסדות שונים (חינוכיים ואחרים) לטובת הגשמת מגוון רחב של יעדים (FAO, 2022). חלוקה אחרת מוצגת בדוח של משרד החקלאות, המאמץ חלוקה בסיסית לשלוש טיפולוגיות (חקלאות קהילתית, מוסדית ומסחרית), לצד חלוקות נוספות המתבססות על הטכנולוגיה שבה משתמשים ועל שטחי הגידול (שטחים פנויים, גידול על גגות, גידול על קירות וגידול בתוך מבנים) (הלר וברזון, 2021).
חלוקות אלה הן פשוטות יחסית, אך הן רחבות מכדי לאפשר לנו לבצע ניתוח מושכל של התועלות והחסרונות של המופעים השונים של החקלאות העירונית ושל כלי המדיניות, הרגולציות והתוכניות השונות הרלוונטיים לכל מופע. לכן, בחרנו להתבסס באופן גס על החלוקה המוצעת של ה-FAO, תוך איחוד הטיפולוגיות הנוגעות לייצור חקלאי מוסדי ויצירת תת-קטגוריות המתייחסות לשטחי הגידול ולמאפיינים הפיזיים והטכניים של המופע.
גינון ביתי
גינון ביתי ((home-based gardening הוא גידול תוצרת חקלאית במרחב הפרטי, בהיקף קטן ולתצרוכת עצמית. זהו אחד ממופעי החקלאות העירונית הנפוצים ביותר בעולם כולו, על אף שבתודעה הציבורית הוא לא תמיד נתפס כביטוי לחקלאות עירונית. לרוב מדובר בייצור חקלאי מוגבל, אשר יכול להתקיים בחצרות אחוריות, גינות פרטיות, גגות בתים ומרחבים פרטיים נוספים, ואינו דורש תשומות רבות או יכולת טכנית מיוחדת. גינון ביתי נפוץ בחלקים שונים של המרחב העירוני, אך בייחוד באזורים פרווריים, שבהם ניתן למצוא מרחבים פרטיים פנויים שיכולים לשמש לגינון. את הגינון הביתי אפשר לחלק על פי המיקום – גינה או גג – אך לשם הפשטות ובהירות הניתוח בחרנו בנייר זה לאחד את שני המופעים.
בדרום הגלובלי ובמדינות מתפתחות, לגינון ביתי בחצרות פרטיות או בכל מרחב פרטי אחר יש חשיבות מיוחדת, הן ככלי לתרומה לביטחון תזונתי והן בהיבט התרבותי (World Bank, 2013). לעומת זאת, בצפון הגלובלי, על אף שגידול לתצרוכת עצמית מהווה אף הוא יעד, לא פעם המוטיבציה המרכזית היא הנאה מפעילות פנאי.
חקלאות עירונית קהילתית ומוסדית
חקלאות עירונית קהילתית ומוסדית (community-based and other institutional gardening) מתבטאת בדרך כלל בגינה קהילתית: גינה המוקמת ומתוחזקת על ידי קהילה מקומית. טיפוח הגינות הקהילתיות נעשה על ידי קבוצת אנשים במשותף, ואז היבול שייך לכל המשתתפים, או על בסיס השכרת חלקות אישיות ומתן שירותי לוגיסטיקה ותמיכה לכל השוכרים. גינות קהילתיות המתקיימות בשטחים בבעלות ציבורית או בבעלות מוסדות הן אחד מהמופעים הנפוצים ביותר של חקלאות עירונית, ואפשר למצוא אותן הן בצפון הגלובלי והן בדרום הגלובלי.
מיקום הגינה הקהילתית במרחב הציבורי הוא מגוון: פארקים, חצרות משותפות, מגרשים בשימוש זמני וכו'.
דוגמה לחקלאות קהילתית בצפון הגלובלי אפשר לראות בעיר לסטר (Leicester) באנגליה, שבה יש כ-45 גינות קהילתיות, הכוללות כ-3,200 חלקות פרטיות בשטח ממוצע של 264 מ"ר כל אחת (Edmondson et al., 2020). גם בארץ יש דוגמאות רבות, באתרים שונים. לדוגמה, גינת סחב"ק בשכונת פסגת זאב בירושלים כוללת 28 חלקות, שגודלן הממוצע הוא 50 מ"ר.
למרות שבמקרים רבים מדובר בגינות ששטחן קטן יחסית, יש גם דוגמאות לגינות קהילתיות שמכסות שטחים משמעותיים. לדוגמה, בריו דה-ז'ניירו בברזיל (המשויכת לדרום הגלובלי) הוקמה גינה קהילתית על קרקע ציבורית, אשר משתרעת על פני 15 דונם באחד האזורים העניים ביותר בעיר (FAO, 2022). למעשה, כיום יש בעיר תוכניות ברמה המוניציפלית לייצר גינות קהילתיות גדולות יותר, כאשר באחת התוכניות הכוונה היא ליצור רצף של שטחי גינון, אשר יגיעו להיקף של יותר ממאה דונם.
לצד גינות קהילתיות המציעות חלקה אחת משותפת או חלקות פרטיות להשכרה, אפשר למצוא מופעים נוספים שזוכים לפופולריות בשנים האחרונות. לדוגמה, יערות מאכל קהילתיים בהיקפים שונים, מיערות מאכל קטנים ובינוניים, דוגמת יער המאכל בבראונס מיל (Browns Mill) באטלנטה, ועד לרשת של יערות מאכל, כפי שניתן למצוא ברוטרדם (Coöperatie Ondergrond). מופע אחר שזוכה לפופולריות בשנים האחרונות הוא גינות קהילתיות המוקמות על גגות של מוסדות או מבנים ציבוריים. לדוגמה, הגינה הקהילתית ויה ורדה (Via Verde) בניו יורק הוקמה על גג של בניין המיועד לדיור בר-השגה בברונקס, או הגג הירוק במרכז כלל בירושלים, המטופח על ידי קבוצת מוסללה ומהווה מוקד קהילתי ועירוני.
חקלאות עירונית מסחרית
חקלאות עירונית מסחרית (commercial urban agriculture) היא פעילות חקלאית עסקית המתקיימת במרחב העירוני. תכליתה המסחרית מבדילה אותה מהחקלאות העירונית הקהילתית. גם לחקלאות העירונית המסחרית יש מופעים שונים: על הקרקע, על גגות, בחממות וחקלאות אנכית.
חקלאות עירונית מסחרית צמודת קרקע היא מופע נפוץ, אשר זוכה לתשומת לב מעטה יחסית. מופע זה נפוץ במיוחד בדרום הגלובלי, שם הגבול בין חקלאות לצריכה עצמית לחקלאות מסחרית הוא מטושטש, ואפשר למצוא ייצור חקלאי מסחרי על שטחי קרקע קטנים (World Bank, 2013). עם זאת, חשוב לציין כי גם בצפון הגלובלי אפשר למצוא דוגמאות לחקלאות עירונית מסחרית צמודת קרקע (גם אם מחריגים מהקשר זה שטחי חקלאות קונבנציונלית אשר כתוצאה מהתרחבות עירונית הפכו להיות חלק מהמרחב העירוני). דוגמאות לחקלאות מסחרית צמודת קרקע הן מיקרו-חוות (micro farms) בפרוורים עירוניים ויוזמות חקלאיות חדשות בערים כמו דטרויט, אשר חוותה בעשורים האחרונים צמצום בהיקף האוכלוסייה וריבוי שטחים עירוניים נטושים (IPES Food, 2017). דוגמה ליוזמה כזו היא החווה KGD (Keep Growing Detroit), המשתרעת על שטח של חמישה דונם ומתבססת על מודל כלכלי משולב, הכולל סיורים, הדרכות ומכירת תוצרת חקלאית טרייה ישירות לקהילה.
חקלאות גגות מסחרית מתקיימת על גגות של מבני תעשייה, מבני ירידים ומבנים מסחריים גדולים. לדוגמה, חוות ברוקלין גראנג' (Brooklyn Grange) משתרעת על 22 דונם בשלושה מוקדים בעיר ניו יורק. בהקשר זה חשוב לציין, כי המודל הכלכלי של רבות מחוות הגגות לא מתבסס באופן בלעדי על ייצור חקלאי, אלא כולל מגוון שירותים רחב יותר, מסדנאות ותוכניות הכשרה ועד שירותי עיצוב נופי.
סוג נוסף של חקלאות מסחרית שמקבל תשומת לב נרחבת לאחרונה הוא חקלאות אנכית, אשר מתקיימת בסביבות סגורות ומבוקרות וכוללת גידול של תוצרת חקלאית בקומות. דוגמה לכך היא חוות אירו-פארם (Aero Farms), הנמצאת באזור תעשייה בניו גרזי, במתקן ששטחו 6.5 דונם, ומתמקדת בייצור עלים ירוקים (Birkby, 2016; Pandey, 2017).
עוד במסגרת החקלאות העירונית המסחרית אפשר למצוא חממות מתועשות המשתמשות בתאורה מלאכותית ובסביבה אקלימית מבוקרת על מנת להגביר את ייצור התפוקה החקלאית. חממות אלו מוקמות בשטחים ייעודיים המוקצים להן במסגרת פארק חקלאי ייעודי או בשטחים בפריפריה העירונית אשר היו בעבר שטחים חקלאיים. דוגמה מעניינת הוא אזור ווסטלנד (Westland) בהולנד, אשר כולל רצף של חממות זכוכית הצמודות למרקם העירוני, אשר מקנה לו טיפולוגיה כוללת המזכירה יותר אזור תעשייה מסורתי מאשר אזור חקלאי (אחד מהכינויים של האזור הוא Glass City).
1.4 תועלות וחסרונות של חקלאות עירונית
בשנים האחרונות פורסמו כמה סקירות וניתוחים בנושא, שמאפשרים לנו למפות את הידע הלא מבוטל שהצטבר עד כה. אחת המסקנות המרכזיות העולות מכלל המקורות היא שההקשר העירוני והצורה שבה החקלאות העירונית מתממשת בפועל משפיעים באופן ניכר על המימוש של התועלות והחסרונות שלה. לדוגמה, בערים שבהן צפיפות האוכלוסייה נמוכה יש לא מעט שטחים לא מנוצלים, שעקרונית יכולים לשמש בסיס לחקלאות עירונית מסחרית רחבת היקף, בעוד שבערים צפופות הפוטנציאל נמוך בהרבה. מסקנה נוספת שעולה מתוך כלל החומרים השונים היא שיש לבחון את נושא החקלאות העירונית מעבר לנקודת המבט הצרה של ייצור חקלאי, ולשים דגש על התועלות האחרות שמספקת החקלאות העירונית, מיכולתן של גינות קהילתיות לייצר תשתית קהילתית לפעולה אזרחית בתחום מדיניות מזון ועד לחיסכון במים.
תועלות וחסרונות בתחום הבריאות
צריכה מוגברת של ירקות ופירות ושיפור התזונה
אחת התועלות המובהקות של חקלאות עירונית היא היכולת של גינון ביתי וגינון קהילתי להוביל בפועל לצריכה מוגברת של ירקות ופירות. להגדלת הצריכה של ירקות ופירות יש משמעות רחבה בהקשר הבריאותי, אך גם בהיבט האקלימי, שכן מעבר לתזונה בת-קיימא הוא חלק חיוני בהתמודדות עם משבר האקלים. במחקר שנערך בסן חוזה, ארצות הברית, לבחינת ההשפעה של גינון ביתי נמצא, כי בקרב תושבים שטיפחו גינה ביתית חלה לאורך התקופה שבה נערך המחקר עלייה בתצרוכת הירקות והפירות, עד לרמת הצריכה המומלצת (Algert et al., 2016). הממצא של גידול בהיקף הצריכה של ירקות ופירות בקרב העוסקים בחקלאות ביתית עולה גם מהמחקרים הרבים שבחנו את הנושא בהקשר של גינון קהילתי על צורותיו השונות ( Audate et al., 2019; Hume et al., 2022; Santo, Palmer and Brent, 2016).
שיפור הרווחה הפיזית והנפשית
תועלת מובהקת נוספת היא יכולתו של גינון קהילתי וביתי לשפר את הרווחה הנפשית והפיזית של העוסקים בו (Audate et al., 2019; Hume et al., 2022; Santo, Palmer and Brent, 2016). לדוגמה, לגינון ביתי, ובייחוד לגינות ירק, יש השפעה חיובית על רווחתם הנפשית של העוסקים בו (2020(Ambrose et al., . בהקשר לגינות קהילתיות, יש כמה מחקרים כמותיים המראים שיפור במדדים הפיזיים, אך התוצאות המובהקות יותר קשורות למדדים פסיכולוגים ונפשיים (Hume et al., 2022). במחקרים אחרים דיווחו המשתתפים על חיבור טוב יותר לטבע, ביטחון עצמי מוגבר והקטנת הלחץ הנפשי (Santo, Palmer and Brent, 2016).
זיהום תוצרת חקלאית
למרות התועלות הרבות בתחום הבריאותי, יש גם סכנה לזיהום התוצרת החקלאית המיוצרת בתחום העיר, ובעיקר בחקלאות צמודת קרקע. בעיר יש מגוון של מקורות זיהום אפשריים, מזיהום הנובע מקרקע המזוהמת במתכות כבדות, דרך זיהום אוויר שמקורו במפעלי תעשייה או בקרבה לכבישים מהירים (Santo, Palmer and Brent, 2016), ועד לזיהום שמקורו בשימוש במקורות מים מזוהמים להשקיה (IRP, 2022). עם זאת, לא מדובר בחיסרון מהותי. למעשה, אפשר לצמצם את היקף סכנת הזיהום באמצעות אימוץ הנחיות הנוגעות לבחינת הזיהום בקרקע, שימוש בטכניקות הידרופוניות או מנותקות קרקע או יצירת מרחקי הפרדה בין הגידולים החקלאיים לכבישים ראשיים (Santo, Palmer and Brent, 2016).
תועלות וחסרונות בתחום הכלכלה
יצירת משרות והכשרה מקצועית
התועלת של חקלאות עירונית מסחרית לשוק העבודה היא שולית בהשוואה לעסקים אחרים, שיכולים לספק מגוון רחב יותר של משרות בשכר גבוה יותר (Santo, Palmer and Brent, 2016). אולם חוות חקלאיות עירוניות במודל קהילתי (במתכונת של עסק חברתי או עמותה עם זרוע עסקית) כן יכולות לסייע לתושבים ולאוכלוסיות ייחודיות לפתח מיומנות תעסוקה. לדוגמה, בסנטה קרוז, ארצות הברית, הוקם בשנת 1995 פרויקט בשם Homeless Garden Project, שבמסגרתו הקצתה העירייה קרקע לחווה חקלאית עירונית, שאותה תתפעל אוכלוסייה של מחוסרי דיור, שתקבל ליווי מקצועי והכשרה מקצועית. נכון לשנת 2019, 78% מכלל המשתתפים בפרויקט הצליחו למצוא פתרון דיור וכ-100% מצאו פתרון תעסוקתי.
צמיחה כלכלית ופיתוח עסקי
יש עדויות המצביעות על כך שלחקלאות עירונית מסחרית יש פוטנציאל כלכלי ועסקי ויכולת לתת מענה למוצרי נישה בתחום ייצור המזון (IRP, 2021). לדוגמה, על פי תחזיות מסוימות, חקלאות עירונית אנכית יכולה לצמוח לתעשייה גלובלית בהיקף של 7.3 מיליארד דולר עד שנת 2025. בנוסף, יש דוגמאות לחוות ייצור בעלות ותק בתחום, העוסקות בחקלאות אנכית. לדוגמה, חברת אירו-פארם בניו ג'רזי פועלת משנת 2004 ומייצרת למעלה מ-900 טון תוצרת מדי שנה (בעיקר עלים ירוקים), על פני שטח של 6.5 דונם (Birkby, 2016). עם זאת, חשוב לציין, כי לצד סיפורי הצלחה יש חוסר ודאות לגבי ההיתכנות הכלכלית של רבים מן המיזמים של חקלאות עירונית מסחרית, ובייחוד בכל הנוגע לחקלאות עירונית מסחרית על גגות (מבני תעשייה ומבנים עירוניים), אשר לרוב מלווה בעלויות הקמה גבוהות בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית (Whittinghill and Rowe, 2012), לצד עלויות גבוהות של מים ומיסים (געתון, 2021). ככלל, לנוכח היקפי הקרקע הנדרשים לייצור חקלאי והסיכונים הרבים המלווים את החקלאות העירונית המסחרית על כל צורותיה, מדובר בתועלת חלקית בלבד.
השבחת נכסים ופיתוח עירוני
תועלת נוספת בתחום הכלכלי היא יכולתם של מיזמי חקלאות עירונית, ובעיקר גינות קהילתיות, להביא להשבחת ערך הנכסים הנמצאים בקרבתם. לדוגמה, דוח שבחן 54 גינות קהילתיות בסנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית, מצא כי שטחים שנמצאים במרחק של כחצי קילומטר מגינות קהילתיות מתאפיינים בערכי קרקע גבוהים יותר, בדמי שכירות גבוהים יותר ובתפוסה גבוהה יותר (Santo, Palmer and Brent, 2016). קיימות דוגמאות רבות למקרים שבהם פיתוח של שטחים ירוקים סייע להשבחת נכסים וקידם תהליכי התחדשות עירונית. לצד הבעיות הנלוות לתהליכים של פיתוח עירוני והשבחת נכסים, נראה כי מדובר בתועלת מובהקת של גינון קהילתי.
חיסכון בהוצאות משק הבית על מזון
אין מחקרים רבים שעוסקים בנושא של חיסכון כספי בהקשר של חקלאות עירונית, אך המחקרים שנערכו בתחום מצביעים על כך שגינון ביתי וגינון קהילתי יכולים להשלים את סל המזון הכולל ולסייע למשפחות לחסוך כסף על קניית מצרכים. לדוגמה, במחקר שנערך בסן חוזה, ארצות הברית, נמצא כי העוסקים בגינון ביתי הצליחו לחסוך כ-92 דולר לחודש, בעוד שהעוסקים בגינון בגינות הקהילתיות הצליחו לחסוך כ-84 דולר לחודש (Algert et al., 2016). עם זאת, לנוכח מיעוט המחקר בנושא ראוי להגדיר חיסכון בהוצאות כתועלת מסתמנת, שדורשת בחינה רחבה יותר.
תועלות וחסרונות בתחום השימוש במשאבים
חיסכון במים
בכל הנוגע לחיסכון במים, ניתן לראות כי בכל מופעי החקלאות העירונית מדובר בתועלת מובהקת, כאשר בכל מופע מקור החיסכון שונה. בגינון ביתי וקהילתי על הקרקע, החיסכון במים יכול לנבוע מהמרת מדשאות בזבניות במים לגינות ירק. לדוגמה, בעיר דנוור שבמדינת קולורדו, ארצות הברית, יצאה העירייה במהלך אשר נועד לעודד את התושבים להמיר את המדשאות הקדמיות שלהם בגינות ירק כדרך לצמצם את צריכת המים הכוללת. חיסכון במים אפשרי גם במקרה של גינות קהילתיות המוקמות על חשבון שטחים המיועדים למדשאות או לשטחי נוי. לדוגמה, על פי תחשיבים קיימים, גינה קהילתית צורכת בין 400 ל-600 מ"ק מים (לוי ואח', 2013), בעוד ששטח מדשאה ופרחי נוי צורך מעל 600 מ"ק לשנה לדונם. בחקלאות אנכית או בחקלאות גגות מסחרית אפשר לחסוך כמויות גדולות של מים בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית. לדוגמה על פי דוחות של חברת אירו-פארם, הם משתמשים רק ב-5% ממי ההשקיה בהשוואה לגידולים קונבנציונליים.
שימוש במים מושבים
בדיונים ובדוחות אשר פורסמו בנושא חקלאות עירונית, גופים וחוקרים שונים מציינים כי הקרבה הפיזית בין שטחי הייצור החקלאי למרחב העירוני מהווה פוטנציאל ממשי לשימוש במים מושבים. עם זאת, יש הבדל בין שימוש במים מושבים בשטחים החקלאיים הסובבים את העיר ובין שימוש במים מושבים בתוך המרחב העירוני לנוכח מגבלות שונות הנובעות מחשש לבריאות הציבור. לדוגמה, בניגוד למקומות אחרים בעולם, שבהם מתאפשר שימוש מוגבל ב"מים אפורים" לצורכי גינון ביתי, משרד הבריאות לא מאשר שימוש במים אפורים לטובת גינון ביתי. החריג היחיד בהקשר זה הם מוסדות או עסקים שיכולים לתחזק מתקנים לטיהור מים אפורים (שימרון-גרינבוים, 2011). בהקשר של גינות קהילתיות המצב טוב יותר, מאחר שכבר היום בנו עיריות רבות תשתית למחזור מים מושבים לצורכי השקיה של גינות ציבוריות. בכל הנוגע לחקלאות מסחרית, החיבור של מיזמים אלו לתשתית של מים מושבים הוא מורכב.
מחזור פסולת אורגנית
אחת התועלות המובהקות של גינון ביתי וגינון קהילתי היא עידוד תושבים למחזר פסולת אורגנית כחלק מתהליך הגינון. למחזור פסולת אורגנית באמצעות יצירת קומפוסט יש יתרונות רבים, ביניהם הפחתת כמות הפסולת האורגנית המגיעה למטמנות, וכתוצאה מכך הפחתת כמות המתאן הנפלטת ממטמנות אלו. המחקר מצביע על כך שמחזור פסולת אורגנית באמצעות יצירת קומפוסט בגינות ביתיות יכול להיות תהליך יעיל עם מיעוט השפעות שוליים (Smith and Jasim, 2009). למרות שלא מדובר בפתרון כולל לסוגיית הפסולת האורגנית, יש דוגמאות רבות לעיריות ברחבי העולם, ובישראל בכלל זה, אשר מעודדות מחזור פסולת אורגנית באמצעות יצירת קומפוסט במסגרת גינות קהילתיות וביתיות (פליטמן, 2020).
תועלות וחסרונות בתחום החברה והקהילה
פיתוח קהילתי ותשתית אזרחית
מחקרים רבים מצביעים על חשיבותו של הגינון הקהילתי לחוסן הקהילתי והאזרחי: מחיזוק תחושת השייכות והמעורבות של תושבים בשכונה Hume et al., 2022)), דרך יצירת מרחב קהילתי להתאספות (בייחוד באזורים שבהם היקף השטחים הירוקים מצומצם) ועד יצירת תחושת גאווה וביטחון אישי (Santo, Palmer and Brent, 2016). לצד היתרונות הללו, יש גם יתרונות ייחודים לגינות קהילתיות בכל הנוגע לפיתוח תשתית פעולה אזרחית ופוליטית בתחום מדיניות המזון העירונית. במקומות רבים היוו גינות קהילתיות בסיס לפעילות פוליטית ואזרחית בתחומים הנוגעים לבזבוז מזון, חינוך לתזונה בריאה, מחזור פסולת אורגנית ועוד. במחקר שבו נבחן המקרה של העיר פרובידנס (Providence) ברוד איילנד, ארצות הברית, נמצא כי גינות קהילתיות אפשרו חיבור בין קהילות מהגרים ופעילים סביבתיים ויצירת קואליציה פוליטית, אשר סייעה לקדם מדיניות מזון ברמה העירונית (Brown and Brush, 2018).
אינטגרציה חברתית
לגינות קהילתיות יש תועלות גם בהקשר לאינטגרציה חברתית: טיפוח קשרים בין אוכלוסיות שונות, יצירת הזדמנויות למהגרים לפתח קשרים עם חברי הקהילה המקומית, שימור המורשת התרבותית של קהילות מהגרים וחיזוק הקשרים הבין-דוריים (Santo, Palmer and Brent, 2016). דוגמה מישראל בהקשר הזה הן הגינות קהילתיות שהוקמו על ידי עמותת "חברים בטבע", אשר צמחה כיוזמה של תושבים בני הקהילה האתיופית במטרה לחזק את הקשר הבין-דורי, תוך שימור המורשת התרבותית חקלאית של בני הקהילה. למרות שיש מחקרים שמצביעים על כך שרבים מהעוסקים בחקלאות עירונית מתאפיינים ברמות הכנסה והשכלה גבוהות יחסית (Hume et., 2022), יש מקרים שבהם משמשת החקלאות העירונית כלי למתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות ומודרות לדוגמה, בשנת 2019 הוקמה בסנטה מוניקה, ארצות הברית, עמותה בשם Gardens Hope Growing, שמסייעת להקמת גינות קהילתיות במקלטים למחוסרי דיור ובקומפלקסים של דיור ציבורי או דיור המיועד לאוכלוסיות מוחלשות, במטרה להעצים את הדיירים המתגוררים במתחמים אלה ולספק להם תחושת מקום ושייכות.
תועלות חינוכיות
תועלת נוספת אשר מקושרת לחקלאות עירונית, ובעיקר בהקשר הקהילתי שלה, היא יכולתה להוות מצע לפעילות חינוכית נרחבת בתחום המזון, החקלאות והקיימות בקרב בני נוער ומבוגרים וכלי חינוכי שיכול לסייע לבני נוער במצבי סיכון (Santo, Palmer and Brent, 2016). אחת הדוגמאות המוכרות ביותר בהקשר הישראלי היא חוות קיימא בבית זית, שתפעלה בעבר חממה גדולה בשטח עירוני מדרום לגן הבוטני בירושלים ועוסקת בהצלחה בשיקום נוער בסיכון.
תועלות וחסרונות בתחום הביטחון התזונתי והייצור החקלאי
זמינות וייצור מזון
אחת התועלות המיוחסות לחקלאות עירונית היא יכולתה לייצר מזון בהיקפים נרחבים, אשר יוכל לתת מענה להיקפים גדולים של אוכלוסייה. לטענה זו יש בסיס עובדתי כאשר אנו מאמצים את ההגדרה המרחיבה של חקלאות עירונית, הכוללת את כלל שטחי החקלאות הסובבים את העיר. עם זאת, אם אנו נצמדים להגדרה הצרה של חקלאות עירונית (כלומר, חקלאות המתקיימת בתוך המרחב הפנים-עירוני), נכון להיום ובמרבית המקרים, אין ביכולתה של החקלאות העירונית לספק היקפים משמעותיים של תוצרת חקלאית (IRP, 2021 Santo, Palmer and Brent, 2016;). אפילו סינגפור, ששמה לעצמה יעד שאפתני של ייצור עצמי (30% מסך הצריכה), עדיין נמצאת רחוק מן היעד. יש דוגמאות היסטוריות לכך שמדינות מינפו את תחום החקלאות העירונית על מנת לתת מענה לסוגיות של ביטחון תזונתי, אך אלו התרחשו במצבי קיצון, בתנאים לא שגרתיים.
נכון להיום, יש קשיים רבים במימוש רחב היקף של חקלאות עירונית, בעיקר בערים שבהן יש תחרות עזה על השטחים הפנויים. יש גם מקרים של חברות, דוגמת חברת גותאם גרינס, שהחלו את דרכן בחקלאות גגות ועברו בשנים האחרונות לייצור חקלאי בחממות מתועשות באזורי תעשייה או באזורים חקלאיים הצמודים למרחב העירוני.
כל זה נכון בכל הנוגע לגינון ביתי, גינון קהילתי, חקלאות גגות וחקלאות צמודת קרקע, אך מה בדבר חקלאות אנכית, אשר משווקת לא פעם כפתרון לבעיית המחסור בשטחים חקלאיים? גם במקרה זה פוטנציאל הייצור הוא מצומצם לנוכח העובדה כי החברות העוסקות בחקלאות אנכית לרוב מתרכזות במספר מצומצם של גידולים, שאותם אפשר לגדל ביעילות על מצע מנותק קרקע, ואשר מתאפיינים בחיי מדף קצרים ובשולי רווח גבוהים (Corbould, 2013). לדוגמה, לפי הדיווחים מצליחה חברת אירו-פארם להגיע להיקפי ייצור משמעותיים בהשוואה לחקלאות צמודת קרקע, אך עדיין מייצרת מגוון מצומצם של תוצרים חקלאיים (בעיקר עלים ירוקים לצד מוצרי נישה נוספים).
נשיגות המזון
למרות הפוטנציאל הנמוך של חקלאות עירונית לספק מזון בהיקפים נרחבים, ייתכנו מצבים נקודתיים שבהם אפשר יהיה להשתמש בחקלאות עירונית ככלי לקידום נשיגות של מזון טרי. לדוגמה, ב-2013 הקימה עיריית ריו דה-ז'ניירו גינה קהילתית גדולה באחת משכונות העוני של העיר, אשר מייצרת מדי חודש כשני טון של תוצרת חקלאית אורגנית, המופצת ל-800 תושבים ללא תשלום (FAO,2022). מדובר בהיקף ייצור קטן אומנם ברמה הכלל-עירונית, אך הוא נותן מענה נקודתי לתושבים בסביבה המיידית.
תועלות וחסרונות בתחום הסביבה והאקלים
הגדלת המגוון הביולוגי
לחקלאות העירונית יש אולי פוטנציאל מסוים להגדיל את המגוון הביולוגי, אך גם חסרונות שעלולים להשפיע לרעה על המגוון, דוגמת זיהום כתוצאה משימוש בדשנים וקוטלי עשבים (IRP, 2021). סקירה שבחנה מחקרים שנערכו בנושא בין השנים 2017-2000 הצביעה על תוצאות מעורבות: לצד מחקרים המצביעים על עלייה במגוון הביולוגי בהשוואה לחלקות ריקות, מחקרים אחרים לא הראו עלייה משמעותית. לדעת החוקרים יש לערוך מחקרים נוספים, שיבחנו אזורים שונים (פרט לצפון אמריקה) ומגוון בעלי חיים (ציפורים, חרקים וכו'), על מנת לקבוע כי חקלאות עירונית אכן יכולה לסייע בהגדלת המגוון הביולוגי (Clucas, parker and Feldpausch-Parker, 2018).
הסתגלות למשבר האקלים
קיימת הסכמה כי חקלאות עירונית יכולה לתרום להסתגלות (אדפטציה) למשבר האקלים במגוון רחב של אופנים, מניהול מי נגר (בעיקר באמצעות חקלאות גגות) ועד הקטנת אי החום העירוני (IRP, 2021 ;Deksissa et al., 2021). יתרונות אלו מובנים גם לרשויות המקומיות, אשר מקדמות צעדי מדיניות משמעותיים בנושא. בטוקיו, לדוגמה, כל בניין ששטח הגג שלו גדול מאלף מ"ר חייב להקצות 20% ממנו לטובת גג ירוק. ערים כמו וושינגטון די.סי., מיניאפוליס ונשוויל מעניקות הנחות באגרות הביוב או הניקוז לבניינים שיש להם גג ירוק.
אפחות משבר האקלים
יש עדויות המצביעות על כך שמופעים מסוימים של חקלאות עירונית יכולים לתרום לאפחות (מיטיגציה) משבר האקלים (IRP, 2021 Santo, Palmer and Brent, 2016;). לדוגמה, במחקר שנערך בשנת 2017 נמצא כי הסבת שטחי מדשאות לגינות ירק מקיימות במחוז סנטה מוניקה יכולה לתרום להשגת כ-3.3% מהיעדים הנדרשים להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2020 ו-0.5% מן היעד עד שנת 2050 (Cleveland et al., 2017). כפי שהוזכר קודם, לגינון קהילתי וביתי תועלות מוחשיות בכל הנוגע למחזור פסולת אורגנית, חינוך לתזונה מקיימת והגברת הצריכה של ירקות ופירות, תועלות המהוות את עיקר הפוטנציאל בכל הנוגע להפחתת פליטות במערכת המזון העירונית בכללותה (Boyer and Ramaswami, 2020).
מנגד, חקלאות עירונית בסביבות סגורות (חקלאות אנכית) יכולה להוביל להגברת הפליטות, למשל כתוצאה משימוש נרחב בחשמל לצורכי תאורה מלאכותית (Hallikainen, 2018). ייתכן שאפשר יהיה להפחית את היקף הפליטות בחקלאות אנכית באמצעות שימוש באנרגיה מתחדשת, אך בהתחשב במגוון הצרכים של משק החשמל והקשיים הקיימים במעבר לאנרגיה מתחדשת, כלל לא בטוח שמדובר באסטרטגיה נבונה או רצויה.