משבר האקלים והצלחת שלנו - הרחבה
משבר האקלים והצלחת שלנו - הרחבה

נייר מדיניות | משבר האקלים והצלחת שלנו - הרחבה

איך ישפיע שינוי האקלים הגלובלי על אספקת המזון בישראל?
מאת
ד"ר לירון אמדור
פורסם בתאריך
הורדת המסמך
תקציר

שתי הבעיות המרכזיות העומדות כיום על סדר היום הציבורי העולמי הן משבר האקלים ומשבר המזון, ושתיהן קשורות זו לזו בקשר הדוק. שינוי האקלים הוא תהליך משמעותי, המתחולל בקצב הולך וגובר בעשרות השנים האחרונות ויש לו מגוון השלכות. מדינות רבות, כולל ישראל, נוקטות פעולות לצמצום קצב השינוי ועוצמתו ונערכות להתמודד עימו. משבר המזון הוא תופעה המתרחשת ב-20 השנים האחרונות. לאחר כ-50 שנה (המחצית השנייה של המאה ה-20), שבמהלכן היו מחירי המזון העולמיים במגמה כללית של ירידה, בשנת 2000 חל מהפך, וב-20 השנים האחרונות הולכים ועולים מחירי המזון העולמיים.

הסיבות לאתגרי אספקת המזון אינן חד-משמעיות, אך סביר להניח כי משבר האקלים הוא אחת הסיבות החשובות, לצד המשך הגידול באוכלוסיית העולם, שינוי התזונה במדינות מתפתחות (הגדלת הצריכה של מוצרים מהחי), מלחמות ומשברים פוליטיים, השפעות מגפת הקורונה ועוד. אחת התוצאות המדאיגות של שינוי האקלים היא ירידה ביבולים החקלאיים. ההערכה היא כי ההתחממות הצפויה של 3.5-1.5 מעלות צלזיוס עלולה להביא לירידה של כ-15%-20% ביבולים החקלאיים העולמיים. עקב כך, כחלק מההיערכות לשינוי האקלים, מדינות שונות בעולם עורכות תוכניות אסטרטגיות לאומיות בתחום המזון.

לסחר בינלאומי במזון יש יתרונות כלכליים, אך הוא גם עלול לחשוף את המדינות המייבאות לזעזועים עקב פגיעה בייצור החקלאי במדינות שמהן נעשה היבוא, בין היתר על רקע שינוי האקלים. במוצרי מזון מסוימים, ישראל מייבאת כיום שיעור משמעותי של המזון הנצרך בה (דגניים, סוכרים, שמנים, דגים), ואילו במוצרי מזון אחרים קיימת עצמאות תזונתית ואף יצוא (פירות וירקות).

המדיניות הממשלתית הנוכחית היא הפחתת חסמים ליבוא מוצרי מזון לישראל, מה שמעורר כמה שאלות: האם התמיכה בהרחבת יבוא מוצרי מזון היא מדיניות מושכלת ובת-קיימא לאורך זמן, לאור שינוי האקלים הגלובלי? האם וכיצד צפוי שינוי האקלים להשפיע על המדינות שמהן ישראל מייבאת מזון כיום או מעוניינת לייבא מהן מזון בעתיד? האם ניתן לזהות מוצרי מזון שניתן לייבא ממדינות יציבות אקלימית ומוצרי מזון אחרים שמיובאים ממדינות שהן פגיעות לשינוי האקלים ועלולות להקטין את הייצור החקלאי שלהן לאורך זמן? כיצד לייצר תמהיל נכון ומושכל במערכת המזון הישראלית בין מוצרים מיובאים לייצור מקומי, תוך התייחסות מתאימה לשינוי האקלים העולמי?

נייר הרחבה זה הוא עבודת המשך לנייר משבר האקלים והצלחת שלנו, שפורסם על ידי מכון יסודות בספטמבר 2022, ובו נותחו 12 מוצרי מזון חקלאיים מרכזיים בסל המזון הישראלי והשפעתו הצפויה של שינוי האקלים על אספקתם במערכת המזון העולמית. הנייר הנוכחי בוחן 11 מוצרי מזון חקלאיים נוספים, גם הם מוצרים מרכזיים בסל המזון הישראלי, בדרך דומה לזו שיושמה בנייר המקורי: בכל אחד מהמוצרים נותחה האספקה הנוכחית ומקורותיה (חקלאות מקומית, יבוא), וזוהו מקורות האספקה במערכת הגלובלית: אם מדובר במוצר שיש בו כיום יבוא – מאילו מדינות מייבאים כיום? ובמכלול המוצרים הנבחנים – מי הן המדינות שהן היצואניות העיקריות במערכת העולמית? עבור כל יצואנית זוהה מדד החוסן האקלימי על בסיס המדד הגלובלי ND–GAIN (ראו פירוט להלן), חושב ציון החוסן האקלימי של מכלול היצואניות העיקריות של כל מוצר חקלאי ונערכה השוואה לחוסן האקלימי של ישראל.

נמצא כי ניתן לחלק את 23 המוצרים שנבדקו ל-5 קבוצות:

  1. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות בעלות חוסן אקלימי גבוה, ו/או שהחוסן האקלימי של מכלול היצואניות העולמיות שלהם הוא גבוה מזה של ישראל, כך שאפשר יהיה לייבא אותם לאורך זמן גם לנוכח שינוי האקלים. מדובר בשלושה מוצרים מתוך ה-23 שנבדקו: תפוחי אדמה, שקדים וקיווי. לגבי מוצרים אלה, מבחינה אקלימית יש היגיון במדיניות של יבוא.
  2. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל, אך החוסן האקלימי של מכלול היצואניות העולמיות שלהם גבוה מזה של ישראל, כלומר ניתן לייבא אותם ממדינות אחרות, שהחוסן האקלימי שלהן גבוה בהשוואה לישראל. מדובר במוצר אחד בלבד מתוך כל המוצרים שנבדקו: חיטה. גם עבור מוצר זה, מדיניות של יבוא היא סבירה בהיבט האקלימי, אם כי לאורך זמן כדאי לגוון את מקורות היבוא, ולעבור לייבא ממדינות יציבות אקלימית.
  3. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן גבוה מזה של ישראל (או שניתן לייבא אותן ממדינות שאינן רחוקות מישראל, ושהחוסן האקלימי שלהן גבוה מזה של ישראל), אך מכלול היצואניות שלהם במערכת העולמית מאופיין בחוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. מדובר בארבעה מוצרים: בצל, כרוב, גזר ותפוח. עבור המוצרים הללו הגדלה של היבוא יכולה להביא להסתמכות על מדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל או ליצירת תלות במספר קטן של מדינות שמהן ניתן לייבא ללא חשש אקלימי. לפיכך, ההמלצה היא לשמור על הייצור המקומי ועל איזון בין יבוא לאספקה מהחקלאות הישראלית.
  4. מוצרי מזון חקלאיים המגודלים כיום בישראל ובמדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. מדובר ב-13 מוצרים: תירס, חומוס, אגוזי אדמה, בטטה, תפוזים, בננות, ענבים, עגבניות, אבטיח, פלפל, מלפפון, אגס, ואפרסק-נקטרינה. לאורך זמן, עם התחזקות שינוי האקלים, ייתכן שיתעוררו קשיים ביבוא מוצרים אלו ממדינות אחרות, ולכן חשוב לשמור על המשך הייצור המקומי שלהם בחקלאות הישראלית.
  5. מוצרי מזון חקלאיים שאינם מגודלים כיום בישראל ומיובאים לארץ ממדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. מדובר בשני מוצרים: סויה ושומשום. עבור המוצרים הללו, חשוב להיערך לעתיד שבו יהיה קושי גדל והולך לייבאם, ולכן כדאי לחפש דרכים לגדל אותם בישראל, באמצעות מחקר ופיתוח של ממשקים חקלאיים, חיפוש זנים מתאימים או מוצרים תחליפיים.

מתוך המוצרים שנבדקו, עבור 4 בלבד (17%) מדיניות של הגדלת היבוא היא סבירה מבחינה אקלימית. לגבי 19 המוצרים האחרים שנבדקו (83%), יש לשמור, לחזק או לפתח את היכולת לייצר אותם בחקלאות הישראלית.

בנייר הקודם זוהתה תופעה מדאיגה נוספת במערכת המזון העולמית: ריכוזיות של הסחר העולמי במוצרי מזון. נמצא שהסחר העולמי במרבית המוצרים החקלאיים שנבדקו מתרכז במספר קטן של יצואניות, המוכרות את המוצרים החקלאיים למדינות רבות בעולם. תופעה זו זוהתה גם במוצרים החקלאיים שנבחנו בעבודה הנוכחית: ב-7 מתוך 11 המוצרים החקלאיים שבדקנו, 10 מדינות או פחות מרכזות 80% מהיצוא העולמי. מתוך סך כל 23 המוצרים שנבדקו בשתי העבודות, ב-14 מוצרים (61%) 10 מדינות או פחות מרכזות 80% מהיצוא העולמי. חשוב לציין כי תופעת ריכוזיות הסחר איננה ליבת הנייר הנוכחי, וכדי להתייחס אליה באופן מבוסס יש לבחון מדדי ריכוזיות נוספים.

הממצאים של נייר הרחבה זה מחזקים את ממצאי הנייר הקודם. בסך הכל ניתחנו 23 מוצרי מזון חקלאיים, אך מכיוון שמדובר במוצרים עיקריים בסל המזון הישראלי, הניתוח שערכנו מכסה למעשה חלק גדול ממערכת המזון הישראלית: כ-83% מהירקות בסל המזון הישראלי, כ-88% מהדגניים והפחמימות, כ-98% מגרעיני השמן, כ-38% מהפירות וכ-32% מהקטניות והאגוזים.

המלצות נייר זה נוגעות בצורך לחזק את החוסן האקלימי של מערכת המזון הישראלית, ובפרט בשמירה על יכולת הגידול המקומית של מוצרים שלא ניתן לייבא ממדינות אחרות באופן בר-קיימא ולאורך זמן (בשל השלכות שינוי האקלים הצפויות), ובפיתוח יכולות ייצור מקומיות של מוצרים שכיום מיובאים, אך יש סכנה להמשך היבוא שלהם לאור שינוי האקלים. גם בנוגע למוצרים שכיום אין סכנה אקלימית להמשך היבוא שלהם, יש לעקוב אחר המגמות בקרב היצואניות העולמיות, שכן שינוי האקלים הוא תהליך מתמשך ולא צפוי, וייתכן שמדינה הנהנית מחוסן אקלימי גבוה כיום  תשנה את מצבה בעתיד.

הטמעת מסקנות העבודה הנוכחית והמשך המעקב אחר השפעת שינוי האקלים על מערכת המזון העולמית הכרחיים להתוויית מדיניות היערכות מתאימה ולפיתוח כלים לחיזוק החקלאות הישראלית ובטחון המזון הישראלי לנוכח משבר האקלים ומשברים אחרים, לעתיד לבוא.

הגידולים שנבדקו בנייר הרחבה זה

אחד-עשר גידולי המזון החקלאיים שנבחנו בנייר הרחבה זה, גם הם חשובים ומרכזיים בסל המזון הישראלי:

  • אגוזי אדמה (מכונים גם בוטנים)
  • פלפל
  • גזר
  • מלפפון
  • בטטה
  • בצל
  • כרוב
  • תפוח
  • אגס
  • אפרסק-נקטרינה
  • קיווי

הגידולים נבחרו כך שייצגו מבחר רחב של מוצרי מזון חקלאיים, ובעיקר את המוצרים הנצרכים ביותר בסל המזון הישראלי. יחד עם המוצרים שנבדקו בעבודה הקודמת, הם מכסים חלק ניכר מאספקת המזון בישראל.

להלן הנימוקים לבחירת אחד-עשר גידולי המזון החקלאיים בנייר הרחבה זה (טבלה 1):

אגוזי אדמה (בוטנים) – גרעין השמן המשמעותי ביותר מבחינת היקפי הגידול בישראל. יש לו גם מקום חשוב בסל המזון הישראלי. מבחינה חקלאית יש לו מקום חשוב כחלק ממחזור הזרעים של גידולי השדה. חלק משמעותי מהייצור המקומי מיוצא.

מלפפון, פלפל, גזר, בצל, בטטה וכרוב – גידולי ירקות משמעותיים ביותר בישראל מבחינת הכמות המגודלת (טונות). יחד עם עגבניות ואבטיחים (שנבדקו בעבודה הקודמת), מהווים את שמונת הירקות העיקריים בסל הצריכה הישראלית. מלפפון, פלפל וכרוב הם מוצרים טריים שקשה לייבא ממרחקים ארוכים. גזר, בצל ובטטה קל יותר לאסם לכמה חודשים ולייבא ממרחק גדול יותר. יש יצוא משמעותי מישראל של גזר ופלפל.

תפוח, אגס, אפרסק-נקטרינה, קיווי – התפוח הוא הפרי הנצרך ביותר בסל המזון הישראלי, וגם אפרסקים ואגסים נצרכים בכמות גבוהה יחסית. הקיווי נצרך בכמות קטנה יחסית, ומייצג כאן את גידולי הנישה הקטנים.

טבלה 1

טבלה 2 מציגה אפיון של מוצרי המזון החקלאיים שנבדקו: אספקה זמינה, שימושים עיקריים, מקורות (חקלאות מקומית או יבוא) ואורך חיי מדף. כפי שניתן לראות, חלק ממוצרי המזון שנבדקו מגודלים בישראל ואינם מיובאים כלל (נכון לעכשיו); וחלקם מגודלים בישראל, בצד יבוא ממדינות אחרות.

לחלק מהמוצרים חיי מדף ארוכים יחסית, כך שניתן לשמור אותם באיסום ולייבאם ממדינות מרוחקות יחסית. למוצרים אחרים חיי מדף קצרים, ולפיכך ניתן לייבאם רק ממדינות קרובות יחסית לישראל.

 

טבלה 2

טבלה 3

 

הממצאים

הניתוח המפורט של החוסן האקלימי של אחד-עשר המוצרים החקלאיים הנוספים שנבדקו בנייר הרחבה זה מוצג בנספח. הטבלה שלהלן מציגה את סיכום ממצאי הניתוח של המוצרים שנבדקו בנייר הרחבה זה ובעבודה הקודמת.

 

טבלה 3

ככלל, הממצאים מתחלקים לשני סוגים:

  1. החוסן האקלימי של מדיניות היבוא הנוכחית, כלומר של המדינות שמהן מייבאים את המוצרים כיום. ניתוח זה מאפשר לבחון האם המדיניות הנוכחית מתאימה לאור שינוי האקלים, או שמא כדאי לשנותה ולייבא את המוצרים החקלאיים ממדינות אחרות, בעלות חוסן אקלימי גבוה יותר. במקרה שיוחלט לשנות ולגוון את מקורות היבוא, ייתכן כי יהיה לכך מחיר מבחינת עלויות התוצרת, ויש לשקלל את התמורות (trade off) בין עלויות המוצרים בטווח הקצר להבטחת בטחון המזון בטווח הארוך.
  2. החוסן האקלימי של היצואניות העולמיות העיקריות של המוצר. ניתוח זה מאפשר לבחון האם מדיניות של יבוא המוצר החקלאי היא מדיניות נכונה ויציבה אקלימית, או שמא יש חשש כי יהיה מחסור גלובלי עתידי באספקת המוצר החקלאי, ואז יש לבחון מדיניות אחרת (חיזוק הגידול המקומי בחקלאות הישראלית, מעבר לצריכת מוצרים חקלאיים מקבילים, מו"פ שיאפשר גידול בישראל ועוד).

תוצאות ניתוח 11 מוצרי המזון הנוספים

בנוגע ליבוא הקיים, ניתן לראות כי עבור חמישה מאחד-עשר המוצרים החקלאיים שנבחנו (גזר בצל, כרוב, תפוח וקיווי) המדינות שמהן מייבאים מוצרים אלה נהנות מחוסן אקלימי גבוה מזה של ישראל. יש לציין כי מתוך חמשת המוצרים הללו, בשני מוצרים (גזר וכרוב) היבוא הנוכחי הוא קטן מאוד וכמעט אפסי ביחס לתצרוכת המקומית, המבוססת על הייצור בחקלאות הישראלית (ישראל יצואנית גדולה של גזר, העשירית בגודלה ברמה העולמית).

עם זאת, מתוך המוצרים הללו, עבור שלושה מוצרים (בצל, כרוב ותפוח) מכלול היצואניות העולמיות מאופיינות בחוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. ככל שתקודם מדיניות של הגדלת היבוא, ישראל עלולה להיאלץ לייבא ממדינות בעלות חוסן אקלימי נמוך משלה או להתרכז במספר מצומצם של מדינות יבוא, דבר העלול ליצור רמת סיכון גבוהה כפועל יוצא של מספרן הקטן של שותפות הסחר.

בנוגע לששת המוצרים החקלאיים האחרים, החוסן האקלימי של המדינות שמהן מייבאים אותם כיום הוא נמוך מזה של ישראל. לגבי ארבעה מתוך השישה (אגוזי אדמה, פלפל, מלפפון ובטטה), החוסן האקלימי של המדינות שמהן מייבאים אותם, או שניתן לייבא מהן, הוא נמוך משמעותית מזה של ישראל.

בנוגע לחוסן האקלימי של היצואניות העולמיות העיקריות של המוצרים, ניתן לראות כי בנוגע למוצר חקלאי אחד  (קיווי), היצואניות הגלובליות נהנות מחוסן אקלימי גבוה מזה של ישראל. לעומת זאת, בנוגע לעשרת המוצרים החקלאיים האחרים שנבדקו, החוסן האקלימי של מכלול המדינות המייצאות אותם הוא נמוך מזה של ישראל. עבור שניים מתוכם (אגוזי אדמה ובצל), החוסן האקלימי הממוצע של היצואניות העולמיות נמוך משמעותית מזה של ישראל.

סיכום ממצאי כל 23 הגידולים שנבחנו

בנוגע ליבוא הקיים (או מדינות שמהן ניתן לייבא בקלות, הסמוכות גיאוגרפית לישראל) – מתוך 23 המוצרים החקלאיים שנבדקו, מייבאים כיום (או ניתן לייבא בקלות) 7 מוצרים ממדינות בעלות חוסן אקלימי גבוה מישראל; 16 מוצרים חקלאיים מייבאים (או ניתן לייבא בקלות) ממדינות בעלות חוסן אקלימי נמוך מישראל.

בנוגע לחוסן האקלימי של מכלול יצואניות המוצרים החקלאיים – מתוך 23 המוצרים שנבדקו, ב-4 מוצרים חקלאיים היצואניות העולמיות מאופיינות בחוסן אקלימי גבוה מזה של ישראל; ב-19 מוצרים חקלאיים היצואניות העולמיות מאופיינות בחוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל.

איור 1

איור 2

בעבודות הנוכחיות נבדקו אומנם רק 23 מוצרים חקלאיים מתוך כ-100 מוצרים חקלאיים צמחיים המגודלים בישראל, אך מכיוון שנבחרו המוצרים הנפוצים ביותר בסל המזון הישראלי, הממצאים מייצגים חלק גדול מאספקת המזון הזמינה בישראל (איור 3).  ניתן להתרשם כי מדובר בחלק ניכר מהירקות וצמחי המקשה, הדגניים והפחמימות וגרעיני השמן בסל המזון הישראלי.

 

איור 3

לסיכום, ניתן לומר כי החקלאות הישראלית ניחנה בחוסן אקלימי גבוה יחסית, כחלק מהחוסן האקלימי הכללי של ישראל, שעל אף שהיא נמצאת באזור סף מדברי ורגיש מבחינה אקלימית, היא מדינה מפותחת, בעלת תשתיות טובות, רמת השכלה גבוהה, יציבות פוליטית ועוד, הנותנים בידיה כלים להתמודדות טובה יחסית עם שינוי האקלים הצפוי. כלים כאלו אינם נמצאים במדינות רבות בעולם, חלקן יצואניות חקלאיות גדולות.

לעומת החקלאות הישראלית, החוסן האקלימי של מערכת המזון הישראלית הוא פחות יציב בשל ההישענות על יבוא מזון ממדינות בעלות חוסן אקלימי נמוך יחסית. יש לשקול בצורה מושכלת את משמעותם של הממצאים הללו בהקשר של מדיניות המזון הישראלית.

הריכוזיות במערכת המזון העולמית

עניינו של נייר המדיניות "משבר האקלים והצלחת שלנו" ושל נייר הרחבה זה הוא, בראש ובראשונה, השפעת שינוי האקלים על מערכת המזון הישראלית. עם זאת, תוך כדי ניתוח הנתונים התגלתה תופעה נוספת, המערערת את יציבות מערכת המזון הישראלית, והיא הריכוזיות במערכת המזון העולמית.

במרבית המוצרים החקלאיים שנבדקו, הסחר העולמי מתרכז במספר קטן של יצואניות, המוכרות את המוצרים החקלאיים למדינות רבות בעולם. איור 4 מציג את הנתונים על ריכוזיות הסחר העולמי ב-23 מוצרים החקלאיים שבדקנו. ניתן לראות כי ב-14 מתוך 23 הגידולים שנבדקו (61%), 10 מדינות או פחות תופסות 80% מהיצוא העולמי.

איור 4

משמעותו של מצב דברים זה היא שהסחר הגלובלי במוצרים חקלאיים אינו מהווה שוק תחרותי בין מספר רב של שחקנים קטנים, אלא טומן בחובו סיכונים הנובעים ממצב ריכוזי, שבו לפגיעה במספר קטן של יצואניות (כתוצאה משינוי האקלים, מלחמה, אי-יציבות כלכלית או כל מצב אחר) עלולות להיות השלכות רחבות ממדים ברמה העולמית.

גם בשאלת הריכוזיות של הסחר העולמי, יש לשקול בזהירות את ההשפעות האפשריות של מצב דברים זה על מערכת המזון הישראלית, ולבחון את המשמעות בנוגע למדיניות המזון והחקלאות הישראלית.

מה כדאי לעשות?

מסקנות ניתוח 23 מוצרי המזון החקלאיים שבחנו מראות כי ניתן לחלק אותם לחמש קבוצות:

  1. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות אחרות, באופן יציב ולאורך זמן, ואפשר להמשיך לייבאם גם לנוכח שינוי האקלים.מבין המוצרים החקלאיים שבדקנו, לקבוצה זו שייכים תפוחי האדמה, השקדים, הגזר והקיווי. ליצואניות הגלובליות של מוצרים אלה חוסן אקלימי גבוה מזה של ישראל.
  2. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל, אך ניתן לייבאם ממדינות אחרות, שהחוסן אקלימי שלהן גבוה בהשוואה לישראל.מבין המוצרים החקלאיים שבדקנו, לקבוצה זו שייכת החיטה.
  3. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן גבוה מזה של ישראל, אך מכלול היצואניות שלהם במערכת העולמית מאופיין בחוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. מבין המוצרים החקלאיים שבדקנו, לקבוצה זו שייכים הבצל, הכרוב והתפוח.
  4. מוצרי מזון חקלאיים המגודלים כיום בישראל ובמדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. מרבית המוצרים החקלאיים שבדקנו שייכים לקבוצה זו: תירס, חומוס, אגוזי אדמה, בטטה, תפוזים, בננות, ענבים, עגבניות, אבטיח, פלפל, מלפפון, אגס, ואפרסק-נקטרינה.
  5. מוצרי מזון חקלאיים שאינם מגודלים כיום בישראל ומיובאים לארץ ממדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. מבין המוצרים החקלאיים שבדקנו, לקבוצה זו שייכים הסויה והשומשום.

לכל קבוצה נדרשת מדיניות נפרדת.

איור 5

  1. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות אחרות, באופן יציב ולאורך זמן, ואפשר להמשיך לייבאם גם לנוכח שינוי האקלים. בנוגע לקבוצת מוצרים זו לכאורה אין בעיה. ניתן לייבא אותם ממדינות יציבות אקלימית, ולאור זאת, מדיניות של אספקה מבוססת יבוא נראית יציבה ובת-קיימא לאורך זמן. עם זאת, מומלץ לעקוב אחת לכמה שנים אחר שינויים והתפתחויות במדינות היבוא. רמת ההיערכות של מדינות שונות לנוכח שינוי האקלים משתנה לאורך זמן כפועל יוצא של השינויים האקלימיים עצמם, שינויים במדיניות הפנים, שינויים בפיתוח הכלכלי הפנימי, שינויים דמוגרפיים ועוד. לראיה, באמצע שנות ה-90 דורגה ישראל במקום ה-18 בעולם מבחינת היערכות לשינוי האקלים, אך כיום ירדה למקום ה-32. ייתכן כי היצואניות העיקריות של מוצרים "בטוחים אקלימית", כגון שקדים ותפוחי אדמה, יעברו גם הן תהליך של הידרדרות בהיערכות האקלימית, מצב שיביא לצורך בשינוי המדיניות בנוגע לאספקה מהן. בנוסף לסיכונים אקלימיים, יש לזכור כי יש גם סיכונים אחרים לאספקת המזון, כגון מלחמות, מגפות או שיבושים בשרשרות התובלה והאספקה. לכן, חשוב לעקוב אחר שינויים והתפתחויות במדינות היבוא ולהתאים את מדיניות אספקת המזון והחקלאות לממצאי הבדיקה.
  2. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל, אך ניתן לייבאם ממדינות אחרות, שהחוסן האקלימי שלהן גבוה בהשוואה לישראל. בנוגע לקבוצת מוצרים זו יש לבדוק מדוע מייבאים אותם ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך יחסית, והאם ניתן לייבאם ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן גבוה יותר. ייתכן כי השיקולים הם שיקולי מחיר בלבד, אך ייתכן כי יש גם שיקולים נוספים. יש לבחון האם קיימים חסמים לשינוי תמהיל מקורות היבוא של המוצרים החקלאיים הללו, ולהיערך לצורך עתידי לייבא אותם ממדינות בעלות חוסן אקלימי גבוה יותר, למשל באמצעות הסכמי סחר וכלי מדיניות אחרים.
  3. מוצרי מזון חקלאיים שמיובאים כיום ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן גבוה מזה של ישראל, אך מכלול היצואניות שלהם במערכת העולמית מאופיין בחוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. כל עוד נמשך היבוא בגודלו הנוכחי לכאורה אין בעיה. בדומה להמלצה הנוגעת לקבוצה 1, יש לבחון לאורך זמן את היציבות האקלימית של המדינות שמהן מייבאים כדי לוודא שהיא אינה מתדרדרת. עם זאת, מדיניות של הגדלת היבוא עלולה לאלץ את ישראל לייבא ממדינות שהיציבות האקלימית שלהן נמוכה יותר מזו של ישראל, או לפתח תלות גדלה והולכת במספר מצומצם של מדינות בעלות יציבות אקלימית גבוהה יחסית. שתי החלופות הללו אינן מיטביות, ולכן ההמלצה היא לשמור על המשך גידול המוצרים הללו בישראל, ולבחון בזהירות את הגדלת היבוא.
  4. מוצרי מזון חקלאיים המגודלים כיום בישראל ובמדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. את המוצרים החקלאיים הללו אי אפשר, למעשה, לייבא ממדינות בעלות חוסן אקלימי גבוה, בהשוואה לחלופה של ייצור מקומי בחקלאות הישראלית. החוסן האקלימי הממוצע של מכלול המדינות המייצאות את המוצרים הללו הוא נמוך מזה של ישראל, ולכן בראייה בת-קיימא לאורך זמן, הדרך היציבה יותר היא להמשיך ולייצרם בחקלאות המקומית. עבור המוצרים הללו, שהם מרבית המוצרים במדגם שבחנו (שמייצג, כאמור, חלק משמעותי מאספקת המזון הישראלית), יש להבטיח את המשך הייצור המקומי בחקלאות הישראלית, מכיוון שלנוכח שינוי האקלים יהיה קושי גדל והולך לייבאם ממדינות אחרות. לכן, יש לבדוק את התנאים הנדרשים לחיזוק הייצור המקומי של המוצרים הללו.
  5. מוצרי מזון חקלאיים שאינם מגודלים כיום בישראל ומיובאים לארץ ממדינות אחרות, אך היצואניות העולמיות שלהם מאופיינות, בממוצע, בחוסן אקלימי נמוך בהשוואה לישראל. בקבוצה זו כלולים מוצרי מזון עיקריים בסל המזון הישראלי, שכיום אינם מגודלים בחקלאות הישראלית כלל וכל הצריכה המקומית שלהם מבוססת על יבוא מארצות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך. במדגם שבחנו מדובר על סויה (המשמשת לייצור שמן, מזון לבעלי חיים ותחליפי בשר) ושומשום (המשמש לייצור טחינה, חלווה ומוצרים נוספים). ניתן לחשוב על מוצרים חקלאיים נוספים בקבוצה זו (למשל, אורז).

בנוגע למוצרים החקלאיים הללו, יש לבחון מגוון אמצעים שיאפשרו להבטיח את אספקתם העתידית לתושבי ישראל לנוכח שינוי האקלים. בין היתר, יש לבחון את הסיבות שבגללן לא מגדלים את המוצרים הללו בישראל, לזהות את החסמים ולהציע דרכי התמודדות איתם. למשל, האם מדובר בסיבות הנובעות ממדיניות (כגון סובסידיות בארצות הגידול הנוכחיות), סיבות אגרו-טכניות (למשל, חוסר התאמה אקלימית של הגידול לישראל) או סיבות אחרות.

בנוסף לבחינת השפעות האקלים על מערכת המזון העולמית, התגלה בעבודה הנוכחית מצב מדאיג נוסף, והוא הריכוזיות הרבה של מערכת המזון העולמית. ככלל, בכל המוצרים החקלאיים שבדקנו, מרבית הסחר העולמי מרוכז בידי מספר בודד של יצואניות גדולות, המייצאות לשאר מדינות העולם. ב-14 מתוך 23 הגידולים שבחנו, מדובר ב-10 יצואניות עולמיות או פחות מכך. מצב זה מעלה שאלות בדבר יציבות הסחר הבינלאומי במוצרי מזון והיכולת להסתמך על מספר קטן בלבד של מדינות כמקור להזנת שאר העולם.

סיכום

משבר האקלים ומשבר המזון הם שני המשברים הגדולים והמסוכנים העומדים כיום בפני האנושות. שני המשברים כרוכים זה בזה, כאשר משבר האקלים מגביר ומאיץ את משבר המזון. ללא היערכות מושכלת, התוצאות של המשברים הללו עלולות להיות הרות אסון.

מדינת ישראל השכילה להקים בשנים האחרונות מסגרות להיערכות לשינוי האקלים, והחל משנת  2021 כללה במסגרתן גם התייחסות למערכת המזון. יש לחזק מגמה זו ולתמוך בה באמצעות מדיניות מבוססת נתונים.

חלק משמעותי ממערכת המזון הישראלית מבוסס כיום על יבוא מזונות ממדינות אחרות, כאשר המדיניות הממשלתית הנוכחית היא להגדיל את ההסתמכות על יבוא מזון. למיטב לבדיקתנו, העבודה הנוכחית היא חלוצה בכך שהיא עורכת בדיקה מעמיקה של מידת הקיימות של מדיניות זו על סמך נתונים מפורטים.

הנייר הנוכחי מהווה הרחבה של נייר המדיניות משבר האקלים והצלחת שלנו (אמדור, 2022). בשתי העבודות יחד בדקנו 23 מוצרי מזון חקלאיים עיקריים בסל המזון הישראלי. התמונה המתגלה היא מדאיגה, אך מעוררת תקווה גם יחד. מתוך הגידולים שבחנו, רק חמישה מיוצאים ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן, בממוצע, גבוה מזה של ישראל. שאר המוצרים מיוצאים ממדינות שהחוסן האקלימי שלהן, בממוצע, נמוך מזה של ישראל. מצב זה מצביע על שבריריות הסחר העולמי, אך גם על היתרון היחסי של החקלאות הישראלית כמקור יציב לאספקת מזון. חיזוק הייצור המקומי של המוצרים הללו, בצד יצירת אפשרויות לייצור מקומי של מוצרים נוספים, שאינם מגודלים כיום בישראל אלא רק בארצות שהחוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל, יכול להוות בסיס איתן לבטחון המזון של ישראל לנוכח שינוי האקלים.

הטמעת מסקנות העבודה הנוכחית והמשך המעקב אחר השפעת שינוי האקלים על מערכת המזון העולמית הכרחיים להתוויית מדיניות היערכות מתאימה ולפיתוח כלים לחיזוק החקלאות הישראלית ובטחון המזון הישראלי לנוכח משבר האקלים ומשברים אחרים, לעתיד לבוא.

נספח: כרטיסי 11 הגידולים החקלאיים הנוספים שנותחו

בוטנים

בוטנים

מסקנות הבדיקה:

המדינות שמהן מייבאים אגוזי אדמה כיום הן בעלות חוסן אקלימי נמוך משמעותית מזה של ישראל. גם היצואניות העולמיות של אגוזי אדמה הן בעלות חוסן אקלימי נמוך משמעותית מזה של ישראל. לאור זאת, חשוב לשמור על המשך ייצור אגוזי אדמה בחקלאות הישראלית.

 

פלפל

פלפל

מסקנות הבדיקה:

כיום מייבאים מעט מאוד פלפל, ממדינות בעלות חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. ישראל היא יצרנית גדולה ויצואנית חשובה של פלפל (עשירית בעולם מבחינת כמות היצוא). המדינות המייצאות פלפל בכמות גדולה מזו של ישראל הן בממוצע בעלות חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. לאור זאת חשוב לשמור על המשך ייצור הפלפל בישראל.

 

גזר

גזר

מסקנות הבדיקה:

כיום מייבאים לישראל מעט מאוד גזר. ישראל היא יצרנית ויצואנית גזר משמעותית (עשירית בעולם מבחינת היקפי היצוא). ציון החוסן האקלימי של מדינות סמוכות שמהן ניתן לייבא גזר גבוה מזה של ישראל, וציון החוסן האקלימי של יצואניות הגזר הגדולות בעולם דומה לזה של ישראל. לאור זאת, נראה כי ניתן יהיה לייבא גזר לישראל, ככל שיעלה הצורך בכך, ללא חשש משמעותי מהשפעות שינוי האקלים.

 

מלפפון

מלפפון

מסקנות הבדיקה:

המדינות שמהן מייבאים כיום מלפפונים הן בעלות חוסן אקלימי נמוך משמעותית מזה של ישראל. גם למכלול יצואניות המלפפונים העולמיות חוסן אקלימי ממוצע נמוך מזה של ישראל, ולכן יש לשקול בזהירות מדיניות של הרחבת יבוא המלפפון.

 

בטטה

בטטה

בטטה

מסקנות הבדיקה:

כיום היבוא של בטטות לישראל הוא מזערי, וכמעט כל הצריכה המקומית מבוססת על ייצור בחקלאות הישראלית. החוסן האקלימי של מדינות הסמוכות לישראל והן יצואניות בטטה גדולות הוא נמוך מזה של ישראל. גם למכלול היצואניות העיקריות של בטטה במערכת העולמית חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל. לאור זאת יש לבחון בזהירות מדיניות של עידוד יבוא בטטות.

 

בצל

בצל

בצל

מסקנות הבדיקה:

כיום מייבאים בצל ממדינות המדורגות גבוה מישראל במדד החוסן האקלימי. עם זאת, היצואניות העולמיות של בצל מדורגות בממוצע במדד חוסן אקלימי נמוך מישראל. למדיניות של הגדלת יבוא הבצל עלולות להיות אחת משתי משמעויות: צורך לייבא ממדינות עם בעלות חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל; או הגדלת היבוא ממספר מצומצם של מדינות בעלות חוסן אקלימי גבוה, תוך חיזוק הריכוזיות של מקורות האספקה, מצב שכשלעצמו יכול להגדיל את רמת הסיכון (במקום מדיניות של פיזור סיכונים). לאור זאת, ראוי לשקול בזהירות מדיניות של הגדלת יבוא הבצל.

 

כרוב

כרוב

מסקנות הבדיקה:

כיום מייבאים מעט מאוד כרוב. המדינה שממנה מייבאים היא הולנד, שהחוסן האקלימי שלה גבוה מזה של ישראל. למכלול יצואניות הכרוב מדד חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל, ולאור זאת חשוב לבחון בזהירות מדיניות של הרחבת יבוא הכרוב.

 

תפוח

תפוח

תפוח

מסקנות הבדיקה:

המדינות שמהן מייבאים תפוחים כיום הן בעלות חוסן אקלימי גבוה משל ישראל. מבחינה גלובלית, ליצואניות הגדולות של תפוחים חוסן אקלימי נמוך מעט מזה של ישראל. חשוב לבחון את האיזון המתאים בין יבוא תפוחים לייצור תפוחים בחקלאות הישראלית, כדי שלא להגיע למצב שבו מייבאים תפוחים ממדינות בעלות חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל.

 

אגס

אגס

אגס

מסקנות הבדיקה:

המדינות שמהן מייבאים אגסים כיום הן בעלות חוסן אקלימי נמוך מזה של ישראל, וכך גם מכלול יצואניות האגסים העולמיות. לאור זאת, חשוב לשמור על גידול האגסים בחקלאות הישראלית  ולשקול בזהירות מדיניות של הגדלת היבוא.

 

אפרסק נקטרינה

אפרסק נקטרינה

אפרסק נקטרינה

מסקנות הבדיקה:

כיום כמעט שאין יבוא של אפרסקים ונקטרינות לישראל. יש מדינות הסמוכות לישראל שמהן ניתן לייבא אפרסקים ונקטרינות, אך החוסן האקלימי שלהן נמוך מזה של ישראל. גם החוסן האקלימי הממוצע של מכלול יצואניות האפרסקים והנקטרינות נמוך מזה של ישראל. לאור זאת, חשוב לשמור על הייצור המקומי של אפרסקים ונקטרינות בחקלאות הישראלית.

 

קיווי

קיווי

קיווי

מסקנות הבדיקה:

כיום מייבאים קיווי לישראל בעיקר מניו זילנד, יצואנית הקיווי הגדולה בעולם, שהחוסן האקלימי שלה גבוה משמעותית מזה של ישראל. גם למכלול יצואניות הקיווי העולמיות חוסן אקלימי גבוה מזה של ישראל. ניתן להמשיך את יבוא הקיווי לישראל ללא חשש משמעותי מהיבטי שינוי האקלים.

Printer Friendly, PDF & Email